<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן שנ"א</h1>
<h2>דף מז.</h2>
יש חורש תלם אחד וחייב עליה ח' לאוין החורש בשור וחמור וכו' ואי אמרת הואיל אחרישה לא מיחייב הואיל (יחזרו) [וחזי] לכסו' דם צפור. ופי' רבי' שלמה (וחרישה) [אחרישה] דיום טוב. וכמה גימגומין על דבריו. חדא שהיה לו לומר איום טוב לא מיחייב. ועוד [ו]כי בשביל הכיסוי מאחר שנשחט שאינו אוכל נפש לחלל יום טוב הלא בלא כיסוי צפור מותר. ועוד ישחוט היום ויכסה למחר. ועוד אבנים ראויות לכותשן יש להקשות אי אמרת חד הואיל אמרי' תרי לא אמרינן. הואיל דאי הוה ליה דם צפור בחרישה שרי והואיל [ויכול] לכותשו. ועוד שמתרץ כתישה ביום טוב מי שרי. וקשיא והלא גם חרישה אינה מותרת אם לא מפני אוכל נפש ומההוא טעמא נתיר כתישה. אלא אחרישה על שם חריש' כגון של שור וחמור ועל שביעית ועל נזיר ועל כל חרישה שאין בהן אלא (טיט) [לא תעשה] ויבא עשה דכיסוי וידחה אותו. דלא (שייר) [שייך] הכא כל מקום שאתה יכול לקיים את שניהם וכו' דריש לקיש אע"ג דלא איתותב כיון דכבר נשחט אי נמי לא נשחט כיון דמעיקרא אשמחת יום טוב וראויות לכותשן אכולהו קאי אפי' ביום טוב יהא פטור עליהם (דבכתישה) [דככתישה דמי כתישה] ביום טוב מי שרי כלומר נהי דעל אלו אתה יכול לומר כן ואע"פ שהוא לא היה מקשה על יום טוב דמה לי חרישה מה לי כתישה. מיהו המתרץ לא היה אלא דוחה אותו וכשאמר ראויות לכותשן כלאחר יד שאין כאן איסור יום טוב מן התורה. כתישה ביום טוב מי שרי. פי' דנהי דכל אלו יהא עשה דכיסוי דוחה את לא תעשה (ועשה) (ו)כיון שאסור משום יום טוב דהאיכא עשה ולא תעשה לאו ככתישה דמי ולא (חייל) [חזי] [ל]כיסוי ומשום הכי חייב על כולן. וכשאמר לעיל אחרישה נמי לא מיחייב היה יכול לומר כמו כן חרישה ביום טוב מי שרי וכיון שאסור לחרוש ביום טוב כדי לכסות משום דאיכא עשה ולא תעשה ליכא למימר הואיל ולכך חייב. והאי דלא תירץ כן משום שהיה סבור לסלקו מטעם אחר משום שנ' יגדיל תורה ויאדיר.
